למרות התנגדות השב"כ, ועדת השרים לענייני חקיקה מאשרת היום (ראשון) הצעת חוק לצמצום משמעותי בסמכות הרשויות לעצור אזרחים ישראלים במעצר מנהלי, תוך שמירה על זכות השימוש בו כנגד פלסטינים.
מעצר מנהלי הוא כלי שנוי במחלוקת המאפשר מעצר חשודים בטרור ערבים ויהודים כאחד, ללא כתב אישום או משפט. השימוש בכלי זה נעשה בדרך כלל כאשר לרשויות יש מידע מודיעיני שקושר חשוד לעבירה, אך אין בידיהן ראיות מספיקות להעמדה לדין.
הצעת החוק החדשה תאסור על שימוש במעצר מנהלי או בצווי הגבלה מנהליים כנגד אזרחים ישראלים, אלא אם כן הם חברים ברשימה מסוימת של ארגוני טרור שתיקבע ותאושר על ידי הוועדה.
"הצעת החוק הנוכחית מבקשת לחזק את ההגנה על זכויות האדם בישראל על ידי קביעת נוהל מחמיר יותר להוצאת צווי מעצר מינהלי כנגד אזרחי המדינה", אומר דובר מטעמו של ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, יוזם ההצעה.
בהגנה על הצעתו, טוען רוטמן כי מדובר ב"דרישה בסיסית ודמוקרטית" ומביע צער על כך שישנם "המימנִים להציג אותה כהצעה העוסקת ביהודים או ערבים, כאשר למעשה ההצעה אינה מבחינה בין אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל וקובעת כי השימוש בכלי זה יהיה מוגבל בכל הנוגע לאזרחי מדינת ישראל ללא קשר לדת, גזע או מין".
"החובה הראשונה של המדינה היא לחיי ולביטחון אזרחיה, ולכן השימוש בכלי המעצר המנהלי כנגד אזרחי המדינה צריך להיעשות בצורה מוגבלת ככל האפשר", הוא מבהיר.
ההצעה, שעומדת להידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשותו של רוטמן, זוכה גם לתמיכתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
בדיונים בוועדת החקיקה טען בן גביר כי הצעת החוק "אינה הצעה העוסקת בתושבי יהודה ושומרון ובתושבי מזרח ירושלים", כך על פי דובר השר.
לדברי בן גביר, שליש מהעצורים במעצר מינהלי הם חברי "נוער הגבעות" ופעילי ימין, ו"לא מקובל עליי שנערים ייעצרו במעצר מינהלי בגלל גרפיטי וטושים".
לכל העדכונים הכי מעניינים בזמן אמת לחצו כאן והיכנסו לקבוצת הוואטסאפ של חדשות פרופר!
